Viewing Room

'שנות השבעים באמנות ישראלית: חלק ב

'שנות השבעים באמנות ישראלית: חלק ב
'שנות השבעים באמנות ישראלית: חלק ב
'שנות השבעים באמנות ישראלית: חלק ב
Deganit Berest, Homage to Bruce Nauman, 1972
Pencil and photograph mounted on cardboard
39x30 cm
Available
Inquire

גרבוז משבש את שפת הציור. הוא מייצר הגיון תמונתי ללא מרכז. ללא ציר פרשני עיקרי ומתבקש. נדמה שהוא מרים את מכסה המנוע של האמנות הישראלית ומציג לנו את קרביה. (י.ה.)

גרבוז משבש את שפת הציור. הוא מייצר הגיון תמונתי ללא מרכז. ללא ציר פרשני עיקרי ומתבקש. נדמה שהוא מרים את מכסה המנוע של האמנות הישראלית ומציג לנו את קרביה. (י.ה.)

האמנות הישראלית המושגית של שנות ה-70, היא אתר שבו לעיתים קרובות נבחנים היחסים שלנו אם האחר הגדול. קחו למשל את דוד גינתון כורע ברך ליד דלתו של בויס. זהו אקט קלאסי של אשרור שושלת. של אשרור מסירה. של שייכות גנאולוגית, שבטית, משפחתית: בפשטות, זוהי הצהרה של גנתון שהוא צאצא של בויס. אבל אותנו כאן היא מעניינת מזווית אחרת: למי מיועדת ההצהרה הזאת? האם מישהו מחבריו של בויס זקוק לה? ומבקר אמנות, נאמר, זה שדווקא חושב שלגינתון אין זיקה עזה לבויס- האם כעת הוא ישתכנע? (י.ה.)

האמנות הישראלית המושגית של שנות ה-70, היא אתר שבו לעיתים קרובות נבחנים היחסים שלנו אם האחר הגדול. קחו למשל את דוד גינתון כורע ברך ליד דלתו של בויס. זהו אקט קלאסי של אשרור שושלת. של אשרור מסירה. של שייכות גנאולוגית, שבטית, משפחתית: בפשטות, זוהי הצהרה של גנתון שהוא צאצא של בויס. אבל אותנו כאן היא מעניינת מזווית אחרת: למי מיועדת ההצהרה הזאת? האם מישהו מחבריו של בויס זקוק לה? ומבקר אמנות, נאמר, זה שדווקא חושב שלגינתון אין זיקה עזה לבויס- האם כעת הוא ישתכנע? (י.ה.)

'שנות השבעים באמנות ישראלית: חלק ב
'שנות השבעים באמנות ישראלית: חלק ב
Yair Garbuz, If Not a Selfish Giant, at least in his Garden, 1979
mixed media and collage on plywood
100x100 cm
Available
Inquire
'שנות השבעים באמנות ישראלית: חלק ב
Inquire

עבור מי אנחנו מפיקים ומביימים את המופע של חיינו? של מי המבט, שלמענו אנחנו למשל, אומרים אדוני במקום יהוה, למרות שאנחנו יודעים ובן שיחנו יודע, ואלוהים בוודאי יודע שהכוונה ליהוה. כשאדם השומר על שיח תקין פוליטית בארה"ב אומר the "n" word, כשבנאדם הכותב פוסט בפייסבוק מחליף כמה אותיות במילה אסורה בכוכביות, עבור מי הוא עושה זאת? והבחור היוצא בשאלה הממשיך לקיים מצוות מתוך מחויבות למסגרות חברתיות ומשפחתיות (גם כשמשפחתו יודעת שאיבד לחלוטין את האמונה)- עבור מי הוא מניח תפילין לבדו בבית בבוקר?

החיים החברתיים מניחים אחר כלשהו. קשה להסביר זאת. הוא המקיים למשל את האמונות שאיש לא מאמין בהן: האבא שלא מאמין בסנטה קלאוס מקיים את האמונה וקונה מתנה לילד שלא מאמין בסנטה קלאוס אבל מקיים את האמונה- וכך מתקיימת האמונה בסנטה קלאוס ללא מאמינים. הבה נכנה אותו, בשם האחר הגדול. הוא שעבורו אנחנו עומדים בצפירה לבד בבית. הוא שעבורו אנחנו משקרים כשאנחנו יודעים שלא יאמינו לנו אבל האמת תהיה בלתי נסבלת.

האמנות הישראלית המושגית של שנות ה-70, היא אתר שבו לעיתים קרובות נבחנים היחסים שלנו עם האחר הגדול.

קחו למשל את דוד גינתון כורע ברך ליד דלתו של בויס. זהו אקט קלאסי של אישרור שושלת. של אישרור מסירה. של שייכות גנאולוגית, שבטית, משפחתית: בפשטות, זוהי הצהרה של גינתון שהוא צאצא של בויס. אבל אותנו כאן היא מעניינת מזווית אחרת: למי מיועדת ההצהרה הזאת? האם מישהו מחבריו של בויס זקוק לה? ומבקר אמנות, נאמר, זה שדווקא חושב שלגינתון אין זיקה עזה לבויס- האם כעת הוא ישתכנע?

יאיר גרבוז משתמש בבדיחות ובמשחקי מילים כדי לחלץ דבר מה מהלא מודע הקולקטיבי של הישראליות. כמו איזה תוכן מודחק המשתחרר לרגע בפליטת פה, כך מאפשרת השנינה של גרבוז לומר את מה שאין השיח סובלו: הדרמה בפוליטית, משחקי הכח בעולם האמנות, הייאוש מההיבטים האוטופיים של הקיבוץ, ההתיישבות והפרויקט הציוני. גרבוז משבש את שפת הציור. הוא מייצר הגיון תמונתי ללא מרכז. ללא ציר פרשני עיקרי ומתבקש. נדמה שהוא מרים את מכסה המנוע של האמנות הישראלית ומציג לנו את קרביה. אלא שאת הזרקור הפעם לא נכוון מהכוון הפרוידיאני, לא נאיר בעזרתו פינות חשוכות בלא מודע. הפעם נשאל מה מלמדת אותנו עשיה זו על הכוח המצנזר והמדבר אחריו מתחקה גרבוז? האין זה דיוקן מופלא של האחר הגדול הישראלי המגיח אלינו מהציורים האלו?

דומה לכך, אך בעל גוון סתום וארסי הוא המהלך של מיכל נאמן בשנות ה-70. בעבודה כמו מונסטר לובסטר נמסר לנו תוכן כצנזורה. כמו אותיות מוחלפות בכוכביות במילה גסה. דורית לויטה הרטן כותבת: "יצור הכלאיים מונסטר לובסטר שדמו מותר כי הוא נגוע, ובו זמנית מסמן את מה שאסור בראיה ואת הראייה הטוטאלית, הוא איפה אוסף של הסיטים המצביעים על אזור התשוקה אבל גם על הסירוס שמובנה בקונסטרוקציה שהם מציעים." ובהקשר שלנו: מיהו המסרס? של מי השפה? עבור מי הלובסטר הוא מונסטר? (ייתכן, אגב, וזו אסוציאציה פראית למדי, אבל במונסטר אני שומע מון=שלי (מון-סטר), ובלובסטר אני שומע "לא" (לא-בסטר). השפה הזו לא שלי: ובאמצעותה אפשר לדון בשאלת האחר הגדול: של מי השפה שבה אנו מדברים?    

יפות ופיוטיות במיוחד הן העבודות של הנרי שלזניאק ובהן ציורים מודבקים בקולאז' ועליהם גלזורות שיצאו מדעתן, כמו של גדולי ציור השמן, כמו אלו של האולד מאסטרז – רק ללא ציור מתחתן. רבים וטובים כתבו על שלזניאק אך נדמה לי שאיכות זו הוחמצה לגביו: לציורים יש את הארומה של אנינות ורגישות פיוטית אבל הם לא מביעים רגשות והם אינם פיוטיים: הם אודות המנגנון השקוף המקנה את ההילה הזו ומפעיל אותה כאמונה ללא מאמינים.

בעוד הסדרה הראשונה הראתה כי אמני שנות ה-70 מושגיים לא היו רחוקים כלל ועיקר מהגוף. סדרה שניה זו מראה כי האמנות המושגית איננה מערכת מעגלית, משק אוטרקי של משמעויות, אל חץ ביקורתי שנון המופנה אל המנגנון החברתי המנרמל, המציג כטבעי את הסדר המלאכותי ומפעיל את האמונות שאין איש מאמין בהם, אל האחר הגדול של הישראליות.

יונתן הירשפלד, פברואר 2021

'שנות השבעים באמנות ישראלית: חלק ב
'שנות השבעים באמנות ישראלית: חלק ב
David Ginaton, In Front of Beuys`s House, 1973
Black and white photograph, Edition of 3+2AP
58X36.5 cm
Available 3/3
Inquire
'שנות השבעים באמנות ישראלית: חלק ב
'שנות השבעים באמנות ישראלית: חלק ב
Michal Naaman, Monster Lobster, 1976
Collage and mixed media on cardboard
55x39.5 cm
Available
Inquire
'שנות השבעים באמנות ישראלית: חלק ב
'שנות השבעים באמנות ישראלית: חלק ב
Henry Shelesnyak, Untitled, 1980
Mixed media on wooden closet door
66x56 cm
Available
Inquire
'שנות השבעים באמנות ישראלית: חלק ב
'שנות השבעים באמנות ישראלית: חלק ב
Yair Garbuz, If Not a Selfish Giant, at least in his Garden, 1979
Mixed media and collage on plywood
100x100 cm
Available
Inquire
'שנות השבעים באמנות ישראלית: חלק ב
'שנות השבעים באמנות ישראלית: חלק ב
David Ginton, Burying One's Head in the Sand, 1974
Black and white photograph, Edition of 3+2AP
39X26 cm
Available 2/3
Inquire
'שנות השבעים באמנות ישראלית: חלק ב
'שנות השבעים באמנות ישראלית: חלק ב
David Ginton, Burying One's Head in the Sand, 1974
Black and white photograph, Edition of 3+2AP
Detail
Inquire
'שנות השבעים באמנות ישראלית: חלק ב

Inquire about 

Deganit Berest, Homage to Bruce Nauman, 1972

Thank you! Your request to purchase has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

Inquire about 

Yair Garbuz, If Not a Selfish Giant, at least in his Garden, 1979

Thank you! Your request to purchase has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

Inquire about 

Thank you! Your request to purchase has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

Inquire about 

David Ginaton, In Front of Beuys`s House, 1973

Thank you! Your request to purchase has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

Inquire about 

Michal Naaman, Monster Lobster, 1976

Thank you! Your request to purchase has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

Inquire about 

Henry Shelesnyak, Untitled, 1980

Thank you! Your request to purchase has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

Inquire about 

Yair Garbuz, If Not a Selfish Giant, at least in his Garden, 1979

Thank you! Your request to purchase has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

Inquire about 

David Ginton, Burying One's Head in the Sand, 1974

Thank you! Your request to purchase has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

Inquire about 

David Ginton, Burying One's Head in the Sand, 1974

Thank you! Your request to purchase has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.