Viewing Room

אבנר כץ: 30 למותו

אבנר כץ: 30 למותו
Siesta, 2013
mixed media on paper
28x30 cm
Inquire

"אבנר כץ שייך לדור, שלצערי הולך ומתמעט, של אנשים שהתעניינו לא רק באמנות אלא באמנויות" אומר האמן יאיר גרבוז על חברו הותיק האמן אבנר כץ, שהיום מלאו 30 למותו. "הציור שלו לא ניזון רק מעולם האמנות הפלסטית, אלא משירה, מספרות. הייחוד המרכזי שלו לדעתי הוא באחד הדברים שהיו אמורים להיות הכי ברורים בעולמנו אבל הם הכי פחות ברורים: שהומור הוא דרגה אחת מעל הרצינות ולא מתחתיה. ההומור נמצא במקום הכי כואב. בגלל שאבנר השתמש באיזמל הזה של ההומור, הוא הגיע לעומקים אנושיים מאוד מיוחדים בעבודה שלו".

"אבנר כץ שייך לדור, שלצערי הולך ומתמעט, של אנשים שהתעניינו לא רק באמנות אלא באמנויות" אומר האמן יאיר גרבוז על חברו הותיק האמן אבנר כץ, שהיום מלאו 30 למותו. "הציור שלו לא ניזון רק מעולם האמנות הפלסטית, אלא משירה, מספרות. הייחוד המרכזי שלו לדעתי הוא באחד הדברים שהיו אמורים להיות הכי ברורים בעולמנו אבל הם הכי פחות ברורים: שהומור הוא דרגה אחת מעל הרצינות ולא מתחתיה. ההומור נמצא במקום הכי כואב. בגלל שאבנר השתמש באיזמל הזה של ההומור, הוא הגיע לעומקים אנושיים מאוד מיוחדים בעבודה שלו".

כץ, שהיה צייר, מאייר וסופר מהמשפיעים בדורו, נפטר בגיל 81 ממחלת הסרטן. בהלוויתו ספד לו חברו הקרוב, המאייר והסאטיריקן דני קרמן: "אם מדברים על “תקופה”, אבנר היה שייך לתקופה של ג’וטו, של פטררקה, של אלדורדו, של שווייק, של לאדה, של יו לופטינג, וגם, ואסור לשכוח את זה, של התנועה הקיבוצית בימי הזוהר שלה. אבנר מעולם לא שכח את הילדות שלו ברמת רחל. היא הייתה ספוגה בו ובעבודות שלו". גם גרבוז מציין את השורשים שלו כאחד הדברים שהשפיעו יותר מהכל על היצירה שלו: "תמיד אמרתי שהוא הכי ישראלי שיש והכי צ'כי שיש" הוא אומר, "שהוא נולד בקיבוץ רמת רחל פינת פראג. היתה משהו בתפיסת המלאכה שלו שהזכירה את מזרח אירופה. אבנר היה אומר בעצמו שהעניין שלו הוא העבודה. הוא הולך לעבוד. במקרה המקצוע שלו הוא צייר אז הוא עובד בציירוּת. בתוך העבודה שלו גם היה פן משמעותי של עבודה פיזית – לחרוט, לשכפל, להדפיס, למסגר לבד, למצוא את העץ הנכון לצייר עליו. אם היינו נכנסים לסטודיו שלו אפשר היה לחשוב שעובד שם צורף או נגר. הדבר הזה של לקום כל יום בבוקר וללכת לסטודיו לעבוד ואז בשעה ארבע לסיים זו אתיקה של חבר קיבוץ לשעבר שאומר 'יש לי עבודה ואני צריך לעשות אותה'. היה לו סדר יום". ברמה התמטית, מסביר גרבוז, הצליח כץ בעבודותיו "להכליל את המיוחד ולייחד את הכללי, לקחת משהו שידוע שהוא קשור לכלל ולעשות ממנו אחד, ולקחת משהו שהוא אחד ולעשות ממנו הרבה. היה בעבודה שלו יסוד חברתי, לא כזה של פוליטיקה ישירה אלא כזה שעוסק ביחס בין הפרט לשלטון. לא היה לא אכפת מי בשלטון כרגע – זו היתה דרגה אחת מעל לשנוא את השלטון הנוכחי – לשנוא שלטון בכלל. יחסי הפרט מול הכלל אצלו היו מרכיב מרכזי – אפשר לראות את זה בדימויים בעבודות שלו של תהלוכות, מצעדים ועוד. בעיני הוא היה גם ההומוריסטן הכי טוב שהיה לנו. הוא כתב סיפורים הומוריסטיים נהדרים, שלא מספיק מכירים אותם לצערנו. הוא אייר ספרי ילדים שזה נהדר אבל כשאנחנו היינו ילדים, גם סיפורים למבוגרים היו תמיד מאויירים ע"י ציירים נהדרים. כשאני כתבתי את 'תמיד פולני' הוא אייר אותו. אני לא יודע לאייר, אז הלכתי לאבנר".

כץ, שהיה צייר, מאייר וסופר מהמשפיעים בדורו, נפטר בגיל 81 ממחלת הסרטן. בהלוויתו ספד לו חברו הקרוב, המאייר והסאטיריקן דני קרמן: "אם מדברים על “תקופה”, אבנר היה שייך לתקופה של ג’וטו, של פטררקה, של אלדורדו, של שווייק, של לאדה, של יו לופטינג, וגם, ואסור לשכוח את זה, של התנועה הקיבוצית בימי הזוהר שלה. אבנר מעולם לא שכח את הילדות שלו ברמת רחל. היא הייתה ספוגה בו ובעבודות שלו". גם גרבוז מציין את השורשים שלו כאחד הדברים שהשפיעו יותר מהכל על היצירה שלו: "תמיד אמרתי שהוא הכי ישראלי שיש והכי צ'כי שיש" הוא אומר, "שהוא נולד בקיבוץ רמת רחל פינת פראג. היתה משהו בתפיסת המלאכה שלו שהזכירה את מזרח אירופה. אבנר היה אומר בעצמו שהעניין שלו הוא העבודה. הוא הולך לעבוד. במקרה המקצוע שלו הוא צייר אז הוא עובד בציירוּת. בתוך העבודה שלו גם היה פן משמעותי של עבודה פיזית – לחרוט, לשכפל, להדפיס, למסגר לבד, למצוא את העץ הנכון לצייר עליו. אם היינו נכנסים לסטודיו שלו אפשר היה לחשוב שעובד שם צורף או נגר. הדבר הזה של לקום כל יום בבוקר וללכת לסטודיו לעבוד ואז בשעה ארבע לסיים זו אתיקה של חבר קיבוץ לשעבר שאומר 'יש לי עבודה ואני צריך לעשות אותה'. היה לו סדר יום". ברמה התמטית, מסביר גרבוז, הצליח כץ בעבודותיו "להכליל את המיוחד ולייחד את הכללי, לקחת משהו שידוע שהוא קשור לכלל ולעשות ממנו אחד, ולקחת משהו שהוא אחד ולעשות ממנו הרבה. היה בעבודה שלו יסוד חברתי, לא כזה של פוליטיקה ישירה אלא כזה שעוסק ביחס בין הפרט לשלטון. לא היה לא אכפת מי בשלטון כרגע – זו היתה דרגה אחת מעל לשנוא את השלטון הנוכחי – לשנוא שלטון בכלל. יחסי הפרט מול הכלל אצלו היו מרכיב מרכזי – אפשר לראות את זה בדימויים בעבודות שלו של תהלוכות, מצעדים ועוד. בעיני הוא היה גם ההומוריסטן הכי טוב שהיה לנו. הוא כתב סיפורים הומוריסטיים נהדרים, שלא מספיק מכירים אותם לצערנו. הוא אייר ספרי ילדים שזה נהדר אבל כשאנחנו היינו ילדים, גם סיפורים למבוגרים היו תמיד מאויירים ע"י ציירים נהדרים. כשאני כתבתי את 'תמיד פולני' הוא אייר אותו. אני לא יודע לאייר, אז הלכתי לאבנר".

אבנר כץ: 30 למותו
Untitled, 2009
mixed media on paper mounted on cardboard
33x34.5 cm
Inquire
אבנר כץ: 30 למותו
Inquire

"תמיד לאנשים יוצאי דופן עם מחשבה מקורית ושונה, יש גם אויבים רבים" אמר דני קרמן בהספדו. "האם אתם מכירים מישהו ששונא את אבנר או שסתם לא אוהב אותו? הקסם שהוא שידר ברגע שהוא פגש מישהו גרם לאהוב אותו עוד לפני שממש הכירו אותו, וזה רק התחזק עם ההיכרות. ביום האחרון אני מקבל שיחות והודעות ספוגות אהבה מאנשים שבקושי הכירו אותו, וגם מאמנים שהיו סטודנטים שלו, שהגיעו להישגים מרשימים בזכותו (ככה הם אומרים). וכאן אני מזכיר שאבנר כמורה הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר על האמנות הישראלית. לא בגלל שאמנים “הולכים בדרכו”. בדרך האמנותית של אבנר אי אפשר ללכת, אין לו יורשים. אבל אבנר המורה, ואני מרשה לעצמי להגיד המורה הנערץ, ידע לעודד גם כשהייתה לו ביקורת נוקבת. האמת, שחייבת להיות כלי עבודה של כל מורה, לא הפריעה לו להיות אנושי ומתחשב. למרות שלמדנו יחד והיינו חברים קרובים, תמיד הרגשתי שהוא גם מורה שלי. הבוקר, כשכתבתי את הדברים האלה, חשבתי: “מה אבנר היה אומר על זה?” מה שקורה לי כמעט בכל איור שאני עושה".

לשאלת קריאת עבודותיו של כץ לנוכח המציאות הנוכחית אומר גרבוז: "אפשר לעשות את זה, אבל זה קל מדי. בציורים שלו שמתארים קבוצות ומצעדים ותהלוכות פועלים מספיק להוסיף את המילה 'הפגנה' ואנחנו מיד עוברים לימינו. אבל אנחנו עוברים לימינו, רק כי העוולות התחילו קודם. אבנר לא היה קורא חדשות בעיתון או רואה חדשות בטלוויזיה ואז הולך לצייר. טלוויזיה היתה בשביל כדורגל. את המצב הפוליטי, לפיו, אפשר לדעת ע"פ המצב האנושי ולא דרך מי שמים בקלפי. האמנות שלו מספרת על איפה אנחנו חיים כרגע יותר מכל דעה פוליטית או הפגנה, כי היא מראה עד כמה מוטבע בנו הציות לשליט – וזה הרבה יותר משמעותי מבנאדם כזה או אחר שנשוי לאישה כזו או אחרת".

אבנר כץ: 30 למותו
Untitled, 2007
mixed media on paper
50x35 cm
Inquire
אבנר כץ: 30 למותו
Family Recreation, 2013
mixed media on paper
39x37 cm
Inquire
אבנר כץ: 30 למותו
Paris, Boulogne Forest, 2006
mixed media on paper
50x35 cm
Inquire
אבנר כץ: 30 למותו
Paris – Luxemburg Gardens, 2006
mixed media on paper
50x35 cm
Inquire
אבנר כץ: 30 למותו
Man, Woman and Dog, 2013
mixed media on paper
35x25 cm
Inquire
אבנר כץ: 30 למותו
Untitled, 2013
mixed media on cardboard
18x26 cm
Inquire

Inquire about 

Siesta, 2013

Thank you! Your request to purchase has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

Inquire about 

Untitled, 2009

Thank you! Your request to purchase has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

Inquire about 

Thank you! Your request to purchase has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

Inquire about 

Untitled, 2007

Thank you! Your request to purchase has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

Inquire about 

Family Recreation, 2013

Thank you! Your request to purchase has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

Inquire about 

Paris, Boulogne Forest, 2006

Thank you! Your request to purchase has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

Inquire about 

Paris – Luxemburg Gardens, 2006

Thank you! Your request to purchase has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

Inquire about 

Man, Woman and Dog, 2013

Thank you! Your request to purchase has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

Inquire about 

Untitled, 2013

Thank you! Your request to purchase has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.