ראשית פתח מפה.הבט בגבולה של ישראל עם עזה. תחשוב לעצמך, מהו "גבול"?, איזה דבר מוזר זה.אבל גם, איזה דבר חזותי, ציורי, זה. המשך, מנה את שמות הישובים; כיסופים, חולית, ניר-עם...

הבט בגבולות של כל אחד מהם. גבולות הישוב. שרטט אותם בקו דמיוני על הקיר. מצא את נקודות המתח ושינוי הזווית של קו המתאר ודפוק מסמר בכל נקודה כזאת. קח חוט אדום ומתח אותו בין המסמרים.

יש לך אירוע מוזר מאד על הקיר עכשיו. מסמרים בקיר זה אחד האלמנטים העתיקים ביותר בציור המערבי והוא נושא, כשלעצמו למאמר נפרד. יש לך מסמרים בקיר. כאן המסמרים האלו נותנים עומק וחלל-בינם לבין הקיר ונקודות מתח ושינוי זווית להיקף החוט האדום. בעצם, מה שיש לךעל הקיר הוא מודל מזערי ותלת ממדי המתווה את קו המתאר של ישובים. משורטט בחלל בקו אווירי באדום. מעין פסל זעיר וארעי. עכשיו צייר אותו. צייר אותו כמו שמציירים טבע דומם. כמו שמציירים נוף. כמו שמציירים דיוקן.  

יצירתו של ארז אהרון היא סינתזה של שני אגפים באמנות הישראלית (ואולי העולמית)- האגף המודרני מושגי הקשור להפשטה, ולשאלות בורחסיאניות על ייצוג, והאגף של הציור הקלאסי מהתבוננות. אהרון מצליח בסינתזה שלו להעמיד לנגד עיניו של הצופה ציור מרובד. הוא מצויר במיטב המסורת הקלאסית של ציור ריאליסטי מהתבוננות. הנושא שלו הוא עבודת האבל של התרבות הישראלית לנוכח אסון השביעי באוקטובר. והמהלך שלו הוא מהלך מושגי ברוח האמנות המושגית של שנות השביעים. (אפשר בקלות לדמיין שאת המפות התלת ממדיות הקטנות של חוט כרוך סביב מסמרים היה מציג אמן סבנטיז פשוט כפי שהן בלי לצייר אותם).

התוצאה מצליחה להיות מעט המחזיק את המרובה.

אני חושב על שלושה חוטים אדומים: הראשון הוא החוט האדום שנותנת אריאדנה לתזאוס כדי שימצא את דרכו בלברינט. זהו חוט שעניינו מציאת הדרך, אבל גם, אהבה, אכזבה, שברון לב ואובדן. החוט האדום השני שעולה על דעתי, הוא הסוג שמקבלים בקבר רחל, מעין סגולה קבלית כנגד עין הרע. והשלישי הוא הביטוי השפתי "כחוט השני" שלמיטב הבנתי הגיע לעברית בסיבוב דרך הגרמנית. (חוט השני בתנ"ך הוא אמצעי סימון למשל המרגלים שאומרים לרחב הזונה לסמן את ביתה בחוט שני, נדמה שסופרים רומנטיים גרמנים הפכו אותו למטאפורה לרעיון העובר לאורך שורה של מסגרות שונות ומאחד אותן). אצל ארז אהרון החוט נקשר גם למושג "הערוב" התוחם מבחינה הלכתית את הגבול בו ניתן ללכת בשבת עם מיטלטלין-הגבול שמעבר לו ההליכה נעשית עבודה ולכן חטא.

את המטען העשיר הזה רותם אהרון לשרטוט, כמו בדם, של גבולות הישובים בעוטף עזה. וכך, ללא פורנוגרפיה של אלימות, ללא וולגריזציה של האימה והאבל, בעדינות סטואית חכמה ומרה, ותוך שמירה על זיקה עמוקה לציור קלאסי מהתבוננות, למסורת ה- trompe l'oeil ותוך רגישות לקו, כתם וקומפוזיציה, יוצר אהרון את הציורים האלו המצליחים להיות ריאליסטיים, יבשים, מרוחקים ובה בעת קורעי לב.

‍

יונתן הירשפלד, אוגוסט 2025