Ruthi Helbitz Cohen

Four Matriarchs and a Remainder

Thursday, February 27, 2014 - Saturday, March 29, 2014

Gallery talk with the artist: Friday, March 14, 2014 at 12:00

Thursday, February 27, 2014 - Saturday, March 29, 2014

Gallery talk with the artist: Friday, March 14, 2014 at 12:00

רותי הלביץ כהן
"מעשה שאין לו שם"
 שלומית ברויר
                                   
טול קשקש דרקון, צמר עטלף, לשון כלב וינשופון זרוק לקלחת והרי לך מתכון לכישוף. ואחת היא אם נועד לחיזוי גורלו של מקבת, להסרת מארה, או לקללתו של אחר, שכן למעט תכליתו הברורה, הרי שכול השאר, למן האמצעים דרך אופני הפעולה ועד לתוצאה, נתונים ליד המקרה.
רותי הלביץ כהן מספרת שהמקום שבו היא שואפת לפעול הוא המרווח שבין הרעיון לבין תוצרי מימושו. מקום של ריקנות מוחלטת לדבריה, שבו נוכחות האין אינה פחותה מזו של היש, והוא מגדיר עבורה בכל פעם מחדש את ממדי הזמן והמקום ואת מרחבי החשיבה, המבע והעשייה.
כבמעשה בריקולאז' היא גודשת את החלל שנפער בדימויים, צורות, סמלים וסימנים שחומרי וכלי המחשתם  נקרו בדרכה ושתכליתם המוצהרת של רובם נועדה לשימושים יומיומיים מובהקים יותר מאשר למעשה האמנות. על הרצף שראשיתו במעשה שאין לו שם ואחריתו בתכנים שמתפענחים ומתבהרים רק בדיעבד, משמש מאגר דימויים וחומרים קבוע זה למשמע במידת-מה את המקרה ולהמחיז בכול פעם מחדש עלילה אחרת בעלת מאפיינים תיאטרליים. מוטיב שבהצבה אחת תלה מהתקרה כמגזרת נייר, הודבק באחרת לראשה של דמות, נטמן בחיקה או השתלשל ברפיון מיד שאחזה בו.  
איבר, איבר מכנסת הלביץ כהן לכדי יצירה. רכיבי עבר ביוגרפיים, היסטוריים, קולקטיביים, רעיוניים או חומריים, מנכיחים עצמם בהווה ומהתלים בכרונולוגיה שמוקדם ומאוחר משמשים בה בערבוביה.
הפרקטיקה הפרגמנטארית שמאפיינת את עבודתה, חשיבתה, יצירתה, תערוכותיה, השיחות עמה ואף את מבנה הקטלוגים שלה הובילה לכתיבתו של טקסט זה כקטעי דברים. קטעי דברים, שכעבודתה אינם כפופים לחומרתם של סייגים צורניים, ספרותיים או מדעיים, הם אוטונומיים כשם שהם חלק ממכלול, אינם היררכיים, ובעיקר - הם מזמנים לצופה/קורא את החירות לחלץ מהם את ההקשרים לפי בחירתו.
)Bricolageבריקולאז' (
פעולת הבריקולאז' היא מלאכת תיקון או התקנה שמבוססת במהותה על אלתור באמצעים זמינים שנצברו באקראי ולא נועדו מלכתחילה לתכלית זו.
בספרו החשיבה הפראית ממחיש קלוד לוי שטראוס את הדימיון בין פעולת הבריקולאז' לבין אופני החשיבה המיתיים. לדבריו, אחד ממאפייניה המובהקים של חשיבה זו הוא השימוש במאגר דימויים ומונחים מובנה, ולפיכך מוגמר ומוגבל, לארגונו ועיבודו העיוני של העולם המוחשי. כדוגמת המתקין-מאלתר יצירותיה של חשיבה זו הן סידור בכל פעם מחדש של יסודות שמהותם אינה משתנה - חומרי גלם להבנייה בלתי פוסקת של עולמות חדשים שקמו על חורבות קודמיהם ומה ששימש ביצירת עבר כתכלית עובר לשמש בזו החדשה כאמצעי.
הלביץ ברוך בע"מ
כמו במשק אוטרקי שמזין את עצמו הופכים חומרי הגלם  בעבודתה של הלביץ כהן למעין רדי-מייד עצמי. רכיב יוצא דופן במובן זה הן רצועות המסקינגטייפ  מן המוכן ועליהן הכיתוב הענייני "הלביץ ברוך בע"מ - בימ"ס לחומרי בנין".  בכל גוף עבודות מגלם סרט הדבקה זה משמעות חדשה, סמלית או פונקציונלית, כדימוי או כמצע. פעם כתוחם  בקפידה את שולי הנייר ונמתח שתי וערב על פניו, משל היה גריד שנדמה כסבכה הכולאת את הדימוי יותר מאשר כקואורדינאטות לעבודה; פעם כמסגרת פטרונית המאחדת ומאחה את חלקי העבודה ובו-בזמן מגבילה את תנועתם; פעם כחתימת שם רפטטיבית כמו מנטרה; ופעם כמשל לחפצונה של היצירה.
ארבע אימהות ושארית
זו בזו מתמזגות ארבע אמהות מקראיות, שייצוגן בסיפור התנכ"י סטטי, חסר נפח ותלוי-גבר, ב"ארבע אמהות" - התנועה הפוליטית אשר קראה תיגר על ההגמוניה הגברית שבוחרת ללהק עצמה חדשות לבקרים בתפקיד הארכיטיפי של מקריבי הבנים.
ארבע האמהות הן דוגמה מייצגת של הנוכחות הנשית הכה דומיננטית ביצירתה של הלביץ כהן. דוגמה מובהקת נוספת היא דמותה של דפנה, שהקפאתה ביצירתה היא הד למעשה אביה שהפך אותה לעץ. הגם שאביה ביקש להצילה מיד רודפה ולמנוע את הפיכתה לקורבן, למעשה היא הייתה לקורבנו-שלו.
 
שארית
שארית זו אינה תוצאה של פעולת חילוק מתימטית וגם לא שארית הפליטה, זהו ראשו של הולופרנס שמוט מידה של אחת האמהות. באופן פרדוקסלי הראש הכרות לא רק שהוא ייצוג כמעט בודד לנוכחות הגברית  הדלה שבגוף העבודות, אלא שבנוסף הוא גם נציגה של יהודית, הדמות הנשית שנעדרת מהסצינה. בשונה מהנשים המקראיות שהגדרת מעמדן וזהותן תלויית-גבר (כמו למשל בת יפתח או אשת לוט), הגם שייצוגה של יהודית בעבודה הוא תלויי-גבר - הולופרנס – הרי שזיקתה אליו היא מעמדה של עוצמה.
בעצם נוכחותו, הולופרנס הוא היוצא מן הכלל בעבודתה של הלביץ כהן, שכן מרבית הגברים האחרים הם בחזקת נעדרים-נוכחים ומיוצגים בה במרומז בלבד באמצעות קורבנותיהם.

מכשפות
מקבת:            הי שם סחבות סתרים בלות, שחורות
                    של שעת חצות, מה אתן עושות שם?
כל המכשפות:  מעשה שאין לו שם

(תרגום: דורי פרנס)
Read about the exhibition
מידע נוסף על התערוכה